Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sanhedrine
Daf 42a
משנה: גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וְאָכַל בִּרְשׁוּת אָבִיו מִשֶּׁל אֲחֵרִים וְאָכַל בִּרְשׁוּת אֲחֵרִים מִשֶּׁל אֲחֵרִים וְאָכַל בִּרְשׁוּת אָבִיו אֵינוֹ נַעֲשָׂה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה עַד שֶׁיִּגְנוֹב מִשֶּׁל אָבִיו וְיֹאכַל בִּרְשׁוּת אֲחֵרִים. רַבִּי יוֹסֵי בֵי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיִּגְנוֹב מִשֶּׁל אָבִיו וּמִשֶּׁל אִמּוֹ׃
Traduction
S’il a volé son père et mangé chez lui, ou volé d’autres et mangé chez eux, ou volé d’autres et mangé chez son père, il ne sera considéré comme fils rebelle que lorsqu’il aura volé de son père ce qu’il mange chez d’autres. R. Yossé b. R. Juda dit: il devra avoir volé son père et sa mère pour être coupable.
Pnei Moshe non traduit
מתני' גנב משל אביו ואכל ברשות אביו. אע''ג דשכיחא ליה לגנוב משל אביו הואיל דברשות אביו אכל בעיתא ליה שהוא מתפחד ומתבעת מאביו שמא ראנו ולא ממשיך:
גנב משל אחרים. לא שכיחא ליה שיכול לגנוב בכל עת משל אחרים ולא ממשיך:
עד שיגנוב משל אביו. דשכיחא ליה ויאכל ברשות אחרים דלא בטית ליה ובכה''ג ודאי אתי למימשך:
ומשל אמו. מנכסים שיש לה שאין לאביו רשות בהן כגון שנתן לה אחר נכסים במתנה על מנת שאין לבעלה רשות בהן ואין הלכה כר' יוסי ב''ר יהודה. אזהרה לגניבה הראשונה מנין לא תגנוב גרסי' והכי מייתי לה לקמן פרק אלו הן הנחנקין הלכה ב' ועל גונב נפשות קאי וקרי לה גניבה ראשונה שהיא הראשונ' שהזהירה התורה עלי' דלא תגנוב בגונב נפש הכתוב מדבר ולא תגנובו דפ' קדושים לגניבה שניה והיא גניבת ממון וס''ל דמכאן ג''כ אזהרה לגניבת בן סורר ומורה:
הלכה: גָּנַב מִשֶּׁלְּאָבִיו כול'. אַזְהָרָה לַגְּנֵיבָה הָרִאשׁוֹנָה מְנַיִין. לֹא֖ תִּגְנוֹבוּ. אַזְהָרָה לַגְּנֵיבָה שְׁנִייָה מְנַיִין. לֹא֖ תִּגְנוֹבוּ. לֹא֖ תִּגְנוֹבוּ עַל מְנָת לְמַקֵּט. לֹא֖ תִּגְנוֹבוּ עַל מְנָת לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. עַל מְנָת לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. בֶּן בַּגְבָּג אוֹמֵר. לֹא תִגְנוֹב אֶת שֶׁלָּךְ מֵאַחַר הַגַּנָּב. שֶׁלֹּא תֵרָאֶה גוֹנֵב.
Traduction
La première défense du vol est exprimée en ces termes (Ex 20, 15): tu ne voleras pas, et la seconde défense par les mots (Lv 19, 11): tu ne voleras pas, vous ne volerez pas (244)''Torath Cohanim, section Qedoshim; B., Baba Metsia 61b, et ci-après, (11, 2 )( 30a).'' (superflus); ceci signifie qu’il ne faut voler ni pour contrarier (pour irriter le volé, en attendant la restitution), ni pour payer plus tard le double de la valeur du vol, ni même pour le rembourser au quadruple ou quintuple. Ben Bag-Bag dit (245)Tossefta au Baba Qama ch. 10.: tu ne dois pas reprendre ton propre bien au voleur par derrière lui (en cachette), de sorte que tu paraîtrais un voleur, mais lui réclamer ouvertement, par justice.
Pnei Moshe non traduit
גמ' לא תגנובו וכו'. ברייתא בת''כ פ' קדושים:
למקט. להכעיסו על שעה אחת אע''פ שרוצה להחזיר לו אח''כ:
לא תגנוב את שלך מאחר הגנב. אע''פ שהוא גנב ממך לא תקח ממנו בגניבה ובהסתר שלא תראה כגנב אלא תבעהו לדין ותקח ממנו בפרהסיא:
רִבִּי בָּא רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַב הוֹשַׁעְיָה. אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיּגְנוֹב מָעוֹת. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיְּזַלְזֵל מָעוֹת. מָהוּ שֶׁיְּזַלְזֵל מָעוֹת. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בָּהוּ דְאָמַר. הֵא לָךְ חֲמִשָּׁה וְהַב לִי תְלָתָא. שַׁטִּי הוּא. הֵא לָךְ תְּלָתָא וְהַב לִי חֲמִשָּׁה. בַּר נַשׁ הוּא. אֶלָּא כִי נָן קַייָמִין בָּהוּא דָמַר. הֵא לָךְ חֲמִשָּׁה וְהַב לִי חֲמִשָּׁה.
Traduction
R. Aba ou R. Yohanan dit au nom de R. Oshia; le fils rebelle n’est coupable que s’il vole de l’argent pour acheter de la viande; selon R. Zeira au nom de R. Oshia, il n’est coupable qu’en gaspillant l’argent. Qu’entend-on par là? Ce n’est pas de donner au-delà du montant dû, comme p. ex. de dire ''voici 5 pièces et donne-moi la valeur de 3''; ce serait de l’ineptie; proposer 3 pièces pour ce qui vaut 5 est assez fréquent parmi les hommes (c’est marchander); mais il s’agit de celui qui (profitant du bas prix) achète pour 5 pièces ce qui vaut autant, mais le gaspille parce qu’il en a de trop.
Pnei Moshe non traduit
עד שיגנוב מעות. ויקנה בהן בשר:
עד שיזלזל במעות לא שיזלזל המקח כדמפרש ואזיל:
מה אנן קיימין. כלומר דלא תימא לפרש שמזלזל במעות ונותן יותר מן השוה וכדמפרש אם בהוא אומר להמוכר הא לך חמשה דינרין ותן לי בשר מה ששוה שלשה דינרין שטיא הוא ואין זה נקרא מזלזל במעות אלא דרך שוטים הוא זה:
הא לך תלתא. ואם באומר הא לך תלתא דינרין ותן לי עבורן מה ששוה חמשה דינרין בר נש הוא כלומר הלא דרך בני אדם כן שרוצים לקנות המקח בזול אם יכולין להשיג ופשיטא שאין זה מזלזל במעות:
אלא כן אנן קיימין בהוא דאמר הא לך חמשה והב לי חמשה. כלומר שרואה שעכשיו שהבשר בזול ואינו משגיח על המעות ואומר הרי לך חמשה דינרין ותתן לי כפי מה שנותנין עכשיו בחמשה דינרין וזהו הנקרא' מזלזל במעות שמאחר שהוא רואה שהמקח בזול ונותנין הרבה מזלזל במעות הוא וקונה הרבה יותר מן הצורך:
אָכַל בַּחֲבוּרַת מִצְוָה. אָכַל בְּעִבּוּר הַחֹדֶשׁ. אָכַל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלֵם. וְיִסְּר֣וּ אֹת֔וֹ וְאֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ 42a בְּקוֹלָם. יָצָא זֶהּ שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
בקולם. דכתיב בקולינו ומשמע דעבירה דהוי משום שאינו שומע בקולם:
יצא זה שהוא שומע בקול אביו שבשמים. דמצוה הוא דעביד:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הִזְכִּירוּךָ לְבוּלֵי יִהְיֶה יַרְדֵּן בַּעַל גְּבוּלְךָ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קוּבְלִין לָרָשׁוּת לְהִיפָּטֵר מִבּוּלֵי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לוֹוִין בְּרִיבִּית לַחֲבוּרַת מִצְוָה וּלְקִידּוּשׁ הַחוֹדֶשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה עֲלִיל לִכְנִשְׁתָּא בְצַפְרָא וּמְלַקֵּט פֵּירוּרִין וַאֲכִיל וַאֲמַר. יְהֵא חֶלְקִי עִם מָאן דְּקַדֵּשׁ יַרְחָא הָכָא רוּמְשִׁית.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
אם הזכירוך לבולי. בפ''ב דמ''ק גרסינן לזה ולעיל מינה קאמר התם כלום אסרו לעשות מלאכה בחולו של מועד אלא כדי שיהו אוכלין ושותין ויגיעין בתורה ואינון אוכלין ושותין ופחזין א''ר יוחנן אם הזכירוך לבולי יהא הירדן בעל גבולך. וראיתי פירושים בזה ואינן נוחין לי ונראה דאענין דלעיל קאי ובולי הם חבורת הפוחזין והריקים והם הזכירוך שתמנה בחבורתם תראה לברוח ולהפטר מהם עד שיהא הירדן בעל גבולך וכלומר הרחק מהם ואל תלך בדרך אתם ואפי' צריך אתה להתרחק עד הירדן והיינו נמי דקאמר עליה קובלין לרשות להפטר מבולי וכלומר קובלין בפני הרשות ואפי' במועד כדי להפטר מחבורת הפוחזין האלו ואיידו דשייכא לענינא דהכא מייתי לה ובס' המעריך ראיתי שהוא מפרש מלשון חשיבות ולומר אם יקראוך למלך ולשר תתרחק. ובאמת בולי מלשון חשיבות הוא וכן נמצא במקום אחר אבל הכא לא שייכא כלל ואפשר שעל שם שחבורת אנשים כאלו דרכן להתנהג בחשיבות בענין אכילה ושתיה מכנה אותם בלשון הזה ומ''מ עיקר הכונה נראה כמו שפירשתי וכן מוכח מדר' יוחנן קובלין לרשות להיפטר מהן:
ומלקט פירורין. מהנשאר מסעודת קידוש החודש שאכלו אמש בבית הכנסת ואכלן וכל זה כדי לחבב ולייקר להמתאספים בחבורת סעודת מצוה זו ואמר יהא חלקי עם אלו שאכלו כאן בלילה זו:
אָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. וְיִסְּר֣וּ אֹת֔וֹ וְלֹא יִשְׁמֵעַ בְּקוֹלָם. יָצָא זֶה אֲפִילוּ בְּקוֹל אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ.
Traduction
S’il a mangé des chairs de charogne, ou de bêtes déchirées, ou des reptiles ou des vers'', il n’est pas condamné, car il est dit (Dt Ibid.): ils le hactient, mais il ne les écoute pas, à l’exclusion de celui qui n’écoute pas son Père céleste.
Pnei Moshe non traduit
בקולם. בקולינו כתיב ומשמע דוקא בקולם הוא דאינו שומע:
Sanhedrine
Daf 42b
משנה: בָּרַח עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ וְאַחַר כָּךְ הִקִּיף זָקָן הַתַּחְתּוֹן פָּטוּר. וְאִם מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ בָרַח וְאַחַר כָּךְ הִקִּיף זָקָן הַתַּחְתּוֹן חַייָב׃
Traduction
S’il a fui avant le prononcé du jugement, et dans l’intervalle de temps l’adolescence s’est achevée (productis inferioris barbae pilis), il sera acquitté; mais s’il n’a fuit qu’après le prononcé du jugement, puis l’adolescence s’est achevée, il reste coupable.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ברח עד שלא נגמר דינו ואח''כ הקיף זקן התחתון פטור. כיון דאילו עביד השתא לאו בר קטלא הוא:
ואם משנגמר דינו ברח. הוי כגברא קטילא וחייב אפי' לאחר כמה שנים:
משנה: הָיָה אָבִיו רוֹצֶה וְאִמּוֹ אֵינָהּ רוֹצָה אָבִיו אֵינוֹ רוֹצֶה וְאִמּוֹ רוֹצָה אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶם רוֹצִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם לֹא הָֽיְתָה אִמּוֹ רְאוּיָה לְאָבִיו אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.
Traduction
Si le père veut mettre un tel fils en accusation, et la mère s’y oppose, ou vice-versa, le fils ne pourra pas être taxé de rébellion; il faut pour cela l’assentiment des 2 parents. Selon R. Juda, il ne sera pas non plus taxé de rébellion s’il y a disproportion (d’aspect) entre la mère le père.
Pnei Moshe non traduit
מתני'. אם לא היתה אמו ראויה לאביו. שלא היתה דומה ושוה לו בקול במראה ובקומה דכתיב איננו שומע בקולנו ומדלא כתיב בקולינו ביו''ד ש''מ קול אחד לשניהם ומדקול בעינן שוין מראה וקומה נמי בעינן שוין ואין הלכה כר' יהודה:
משנה: הָיָה אֶחָד מֵהֶם גִּידֵּם אוֹ חִיגֵּר אוֹ אִילֵּם אוֹ סוּמֶא אוֹ חֵרֵשׁ אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁנֶּאֱמַר וְתָ֥פְשׂוּ ב֖וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ וְלֹא גִידְּמִין. וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ וְלֹא חִיגְּרִים וְאָֽמְר֞וּ וְלֹא אִלְּמִין בְּנֵנ֚וּ זֶה֙ וְלֹא סוּמִים אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵעַ֭ בְּקֹלֵנ֑וּ וְלֹא חֵרְשִׁים. מַתְרִין בּוֹ בִּפְנֵי שְׁלשָׁה וּמַלְקִין אוֹתוֹ. חָזַר וְקִילְקֵל נִדּוֹן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. וְאֵינוֹ נִסְקַל עַד שֶׁיְּהוּ שָׁם שְׁלשָׁה הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנֶּאֱמַר בְּנֵנ֚וּ זֶה֙ זֶה הוּא שֶׁלָּקָה בִּפְנֵיכֶם.
Traduction
Si l’un des deux parents est manchot, ou bancal, ou muet, ou aveugle, ou sourd, il est absous, car il est dit (Dt 23, 19): son père et sa mère le saisiront, ce qui est impossible à un manchot, et le feront sortir, fait impossible à un bancal; et diront, fait impossible au muet; voici notre fils, ce qu’un aveugle ne peut constater; il n’écoute pas notre voix, ce à quoi le sourd ne peut pas prétendre. Ils l’avertissement d’abord devant 3 témoins, puis (en cas d’infraction) lui infligent la peine des coups de lanière. S’il a recommencé son délit, il sera jugé par un tribunal de 23 membres; seulement, pour lui faire subir la lapidation, le tribunal devra avoir en sa présence les 3 premiers juges (qui l’ont déjà condamné), pour se conformer aux mots: Celui-ci notre fils (ibid.), celui qui a déjà subi la peine de la flagellation est devant vous.
Pnei Moshe non traduit
מתני'. גדם. ידו קטועה:
בננו זה. משמע שרואין אותו:
ולא חרשין. שאינן יודעין אם קבל דבריהם או לאו ואע''פ שרואין אח''כ שאינו מקיים מצותן מ''מ התורה אמרה איננו שומע בקולנו ואיכא להפוכי בזכותא ולמידרש דבשעת הקול קאמרי דלא שמע שצריך שישמעו שאומר איני מקבל מכם:
מתרין בו בפני שלשה. הכי קאמר מתרין בו בפני שנים שלא ירגיל ואם לא שמע מלקין אותו בב''ד של ג' כדתנן בפ''ק מכות בשלשה דויסרו אותו האמור בבן סורר ומורה מנקות הוא דכתיב הכא בן סורר ומורה וכתיב התם והיה אם בן הכות הרשע:
זה הוא שלקה בפניכם. ואע''ג דמיבעי ליה למידרש זה ולא סומין הא נמי נפקא לן דאם איתא דלהך דרשא לחוד הוא דאתא לזה הוא שלקה בפניכם לכתוב בנינו הוא ומשמע הוא שלקה בפניכם ומדכתיב זה ש''מ תרתי:
הלכה: הָיָה אָבִיו רוֹצֶה כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲפִילוּ אֵין אִמּוֹ רְאוּיָה לְאָבִיו. וְכָל מַה שֶׁיֵּשׁ לְאִמּוֹ לֹא מִשֶּׁלְּאָבִיו הֵם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר בָּהוּ דַּהֲוָת נָֽסְבָה דִיּוּרִין וְעָֽבְדָת שֵׁרוּ וְגָנַב מִנְּהוֹן.
Traduction
R. Yohanan pour expliquer le motif de l’avis de R. Juda dit: le défaut d’aptitude de la mère à être digne d’épouser le père (ou la question de disproportion) n’est pas absolue (il s’agit seulement, selon R. Juda, d’un point d’égalité au père). – Quant à la condition émise auparavant (que le fils devra avoir volé aussi la mère pour être coupable), ne peut-on pas observer que ce qui est à la mère appartient en droit au père? (A quoi bon établir la distinction)? Il peut s’agir du cas, répond R. Yossé b. R. Aboun, où elle se trouvait près des aliments, préparant le repas, et le fils a volé de ceux-ci (c’était donc du bien appartenant désormais à tous deux).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ואפי' אין אמו ראויה לאביו. דברי ר' יהודה הוא דמפרש וכלומר דלא תימא ראויה ממש בעי ולאפוקי אם היתה אסורה לאביו דלא היא דהא סוף סוף אביו ואמו הן אלא בשוה לאביו קאמר כדפרישית במתני':
וכל מה שיש לאמו לא משל אביו הם. אמתני' דלעיל קאי דקאמר ר' יוסי בר' יהודה עד שיגנוב משל אביו ומשל אמו ופריך והא הכל של אביו הם דמה שקנתה אשה קנה בעלה:
תיפתר בהאי גוונא. כגון שלקחה דיודין מיני מאכל של קדירה ועשתה שירותא וגנב מן הסעודה הראויה לאביו ולאמו דיודין קדירות ושפות הסיר תרגומו תפי דודא וכן בלשון המקרא בכיור או בדוד:
הלכה: הָיָה אֶחָד מֵהֶם גִּידֵּם כול'. כְּשֵׁם שֶׁאַתְּ דּוֹרֵשׁ בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ כָּךְ אַתְּ דּוֹרֵשׁ בְּזִקְנֵי בֵית דִּין. שֶׁנֶּאֱמַר וְיָֽצְא֖וּ פְּרָט לְחִיגְרִים. וְאָֽמְר֑וּ פְּרָט לְאִילְּמִים. יָדֵ֗ינוּ לֹ֤א שָֽׁפְכוּ֙ פְּרָט לְגִידְמִים. וְעֵינֵי֭נוּ לֹ֥א רָאֽוּ פְּרָט לְסוּמִין. מַגִּיד הַכָּתוּב כְּשֵׁם שֶׁזִּקְנֵי בֵית דִּין שְׁלֵימִין בְּצֶדֶק כָּךְ הֵם צְרִיכִין לִהְיוֹת שְׁלֵימִין בְּאֵיבָרֵיהֶן.
Traduction
L’interprétation tirée du verset précité (en vertu de laquelle les parents qui accusent leur fils doivent être sans défaut, § 5), est applicable aussi aux juges (ils doivent être aussi sans défaut), car il est dit (Dt 21, 2): ils sortiront, à l’exclusion du bancal; et ils diront (ibid. 7), à l’exception du muet; nos mains n’ont pas versé ce sang, à l’exclusion du manchot; nos yeux n’ont pas vu, à l’exclusion de l’aveugle (en ces divers cas, le texte serait inapplicable). La Bible nous indique par là que les juges doivent être aussi complets de leurs membres que leur justice sera impartiale.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כך אתה דורש בזקני בית דין שצריך שיהו מנוקין מכל מום:
הלכה: בָּרַח עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ כול'. אָמַר רִבִּי יֹאשִׁיָּה. סָח לִי זְעִירָה מִשֵּׁם אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלִַם. שְׁלֹשָׁה הֵן שֶׁאִם בִּקְשׁוּ לִמְחוֹל מוֹחֲלִין. וְאֵילּוּ הֵן. סוֹטָה וּבֵן סוּרֵר וּמוֹרֶה וְזָקֵן מַמְרֵא עַל פִּי בֵית דִּין.
Traduction
R. Oshia dit (247)5, J., (Sota 4, 3).: Zeira m’a raconté au nom des habitants de Jérusalem, que 3 sortes d’individus peuvent, s’ils le demandent, obtenir leur pardon; ce sont: la femme soupçonnée d’adultère par le mari (sota), le fils rebelle (que les parents peuvent excuser), et un vieillard opposé au tribunal (celui-ci peut le gracier de sa peine).
Pnei Moshe non traduit
גמ' סוטה. אם רצה הבעל למחול על קינויו מוחל:
ובן סורר ומורה. אם רצו אביו ואמו למחול לו מוחלין:
וזקן ממרא על פי בית דין. אם ירצו מוחלין לו:
סוֹטָה. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. שֶׁבַּעֲלָהּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ. סָֽבְרִין מֵימַר. עַד שֶׁלֹּא נִכְתְּבָה הַמְּגִילָּה. אֲתַא מֵימַר. וַאֲפִילוּ מִשֶּׁנִּכְתְּבָה הַמְּגִילָּה. וּבְשֶׁלֹּא נִמְחְקָה הַמְּגִילָּה. אֲבָל אִם נִמְחְקָה הַמְּגִילָּה לֹא בְדָא.
Traduction
⁠— Mais pour la femme soupçonnée, n’est-ce pas déjà dit textuellement dans la Mishna, que si le mari se refuse à la faire boire, elle est dispensée de l’épreuve? D’après le texte de la Mishna, on pouvait croire que le mari a la faculté de renoncer à l’épreuve aussi longtemps que le rouleau sacré (écrit de la main du prêtre à cet effet) n’est pas écrit, non après; Zeira ajoute donc que c’est loisible même après. Toutefois, il ne faut pas que cet écrit ai déjà été effacé dans l’eau à boire, après ce fait solennel (qui consiste à effacer le nom divin), le jugement suivra son cours.
Pnei Moshe non traduit
ולא מתניתא היא. ומאי קמ''ל:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנַן. מֵת אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים אֵינוֹ נִסְקַל. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. אֵינוֹ נִסְקַל עַד שֶׁיְּהוּ שָׁם שְׁלשָׁה הָרִאשׁוֹנִים. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שֶׁלֹּא תֹאמַר. יֵעָשֶׂה דִין שֵׁינִי רִאשׁוֹן. לְפוּם כָּךְ צָרַךְ מַתְנִיתָהּ.
Traduction
R. Yohanan dit: si l’un des premiers juges meurt, le coupable ne sera plus lapidé. Mais que nous apprend-il là? - N’est-il pas dit déjà dans la Mishna que ''pour lui faire subir la lapidation, le tribunal devra avoir en sa présence les trois premiers juges''? -Non, dit R. Oshia, R. Yohanan nous enseigne un fait nouveau (en plus que la Mishna), à savoir de ne pas supposer qu’un second jugement (pour un second vol) sera égal au premier, et entraînera la peine de la lapidation; c’est pourquoi il dit qu’à la mort de l’un d’eux, il faut tout recommencer.
הֵי דֵינוֹ גַנָּב וְהֵי דֵינוֹ גַזְלָן. אָמַר רִבִּי הִילָא. גָּנַב בִּפְנֵי עֵדִים גַּנָּב. בִּפְנֵי הַבְּעָלִים גַּזְלָן. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. מֵעַתָּה אֲפִילוּ נִתְכַּווֵן לִגְזֵילָה וּלְבַעֲלֶיהָ אֵין זֶה גוֹזְלָן. וְהֵידֵינוֹ גוֹזְלָן עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסַרְטָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. עַד שֶׁיִּגְזְלֶנּוּ בִפְנֵי עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם. 42b בִּנְייָן אָב שֶׁבְּכוּלָּן וַיִּגְזוֹל אֶֽת הַֽחֲנִית֙ מִיַּ֣ד הַמִּצְרִ֔י וַיַּֽהַרְגֵה֭וּ בַּֽחֲנִיתֽוֹ׃
Traduction
–Qu’appelle-t-on voleur et qu’appelle-t-on brigand? R. Ila répond: celui qui vole, fut-il aperçu par des témoins, est un voleur; celui qui enlève le bien en présence du maître est un brigand. -S’il en est ainsi, objecta R. Zeira, celui qui avait l’intention d’enlever un objet de force, fût-ce en présence du maître, et l’a pris simplement, n’est pas un brigand. -Qui appelle-t-on alors un brigand, selon l’avis de R. Zeira? -Celui qui aurait arraché un objet de force, en présence de dix personnes, répond R. Samuel b. Sisarta au nom de R. Abahou (246)B., Baba Qama 79.. La meilleure preuve à l’appui est dans ce verset (2S 23, 21): Il ravit la lance aux mains de l’égyptien, et le tua de sa lance.
Pnei Moshe non traduit
הי דינו גנב. איזהו הנקרא גנב ואיזהו הנקרא גזלן ואיידי דאיירי בענינא דגניבה קאמר להא הכא:
גנב בפני עדים גנב. כלומר אפי' שלא גנב בהצנע אלא ראוהו עדים כל זמן שאינו בפני הבעלים גנב הוא נקרא ודינו כגנב לענין כפל ואם בפני הבעלים לקחו זהו הנקרא גזלן:
ר' זעירה בעי. הקשה על זה דאמאי קרית ליה גזלן אם לא לקחו אלא בפני הבעלים לבדן:
מעתה. כלומר אלא דאני אומר מעתה אפילו נתכון לגזילה ולבעליה שאם לא ירצה בעליו ליתנו יעמוד עליו בעצמו אע''פ כן אין זה גזלן הואיל ולא לקחו ממנו בפרהסיא כדלקמן:
והי דיני גזלן על דעתיה דר' זעיר'. אי הכי השתא דאפי' לוקח בפני הבעלים לאו גזלן הוא א''כ איזהו הנקרא גזלן לדידיה:
עד שיגזלנו. שיקח ממנו בפרהסיא בפני עשרה בני אדם:
בנין אב שבכולן. דממנו כמדין מהו הנקרא גזלן כדכתיב ויגזול את החנית וגו' ושם לקח ממנו בחזקה ובפרהסיא וגלה לנו הכתוב דבכה''ג קרוי גזלן:
בֵּן סוּרֵר וּמוֹרֶה. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. הָיָה אָבִיו רוֹצֶה וְאִמּוֹ אֵינָהּ רוֹצָה. אִמּוֹ רוֹצָה וְאָבִיו אֵינוֹ רוֹצֶה. סָֽבְרִין מֵימַר. עַד שֶׁלֹּא עָמַד בְּדִין. אֲתַא מֵימַר לָךְ. וַאֲפִילוּ עָמַד בְּדִין. וּבְשֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ. אֲבָל אִם נִגְמַר דִּינוֹ לֹא בְדָא.
Traduction
Pour le fils rebelle également, n’est-ce pas déjà dit textuellement dans notre Mishna (8,4), si ''le père veut et la mère ne veut pas, ou si la mère veut et le père ne veut pas, le fils ne sera pas condamné comme pervers''? D’après ce texte, on pouvait croire que la renonciation est possible aussi longtemps que le procès n’a pas été instruit, mais non depuis le moment où le fils a été amené devant la justice. Zeira nous apprend donc que, malgré la présence de ce fils en justice, on peut y renoncer. -Toutefois, il ne faut pas que le jugement ait été déjà prononcé; après quoi, il serait trop tard.
Pnei Moshe non traduit
ולא מתני' היא. ומאי קמ''ל דהא קתני בסוטה פ''ד אמר בעלה איני משקה לא שותה ומשני דאי ממתני' סברין מימר עד שלא נכתבה המגילה קמ''ל דאע''פ שנכתבה יכול למחול אבל דוקא בשלא נמחקה דאילו בשנמחקה לא בדא אמרו שיכול למחול מאחר שכבר נמחק השם:
אבל אם נגמר דינו. כגברא קטילא הוא ושוב אינן יכולין למחול:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source